שכונת טלביה, או קוממיות בשמה העברי הרשמי, נמצאת בלב ירושלים, בשולי מרכז העיר. היא גובלת בצפון עם שכונת רחביה, בדרום עם שכונת קטמון, בצדה המזרחי נמצא גן פעמון הדרור, ובמערבה משכן הנשיא ומוסדות התרבות שסביבו. השכונה הוקמה בשנות ה-20 של המאה ה-20 ונחשבת לשכונה יוקרתית ואמידה.
השכונה הוקמה בעיקר על שטחים השייכים לפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית. יזמים כמו אליאס ג'לאט וג'ורג' שיבר קנו חלקות קרקע גדולות מהכנסייה, פיצלו אותן לחלקות קטנות יותר ומכרו אותן למי שביקש לבנות בית בשכונה. שטחים אלה השתרעו בין רחוב פינסקר לרחוב דובנוב של היום. מאז נבנו באזור זה וילות פרטיות, הראשונה והמפוארת ביותר היא וילה שרובר של גיטה ומיילס שרובר, שנבנתה כבר בשנות החמישים. תוכנית השכונה, שתוכננה על ידי האדריכל קליפורד הולידיי ואושרה ב-1930, כוללת רחובות ראשיים כמו בלפור, מרכוס וז'בוטינסקי, ורחובות משניים שחילקו את השטח למגרשים קטנים ודומים.
עם השנים השכונה התפתחה והורחבה, דירות שופצו בהתאם לסגנון הבנייה המתחדש, והאוכלוסייה חזרה לאופייה הבורגני. בשנות השישים והשבעים נבנו יותר וילות פרטיות בשכונה.
בטלביה ניתן למצוא מבנים ממלכתיים ודירות שרד רבות, ביניהם משכן נשיאי ישראל ("בית הנשיא"), מעונו הרשמי של ראש הממשלה, וכן מוסדות תרבות כמו האקדמיה הלאומית למדעים, מכון ון ליר ותיאטרון ירושלים.
מאבק ציבורי בשנות השבעים הביא לשימור חורשת זיתים בשכונה ולהקמת מלון לרום (כיום מלון ענבל) וגן פעמון הדרור. בשנות השמונים נכנסה לתוקף תוכנית לשימור שכונת טלביה שסייעה בשיפור המודעות לבניינים המקוריים ולשימורם.
השכונה הפכה למוקד מרכזי לאנגלו-סקסים, דיפלומטים, אנשי אקדמיה ואנשים המחפשים איכות חיים גבוהה בלב ירושלים. היא משלבת אותנטיות, יוקרה ופסטורליות. המחירים בטלביה מהגבוהים בישראל, והשכונה מציעה לתושביה חוויית מגורים ייחודית המשלבת סביבות עירוניות, אדריכלות קלאסית ותחושת שלווה ורוגע.